ישראלים ברילוקיישן שעשו ניתוק תושבות וכעת "נתקעו" בארץ בעקבות הקורונה, יהיו על הכוונת של רשות המסים, שטרם פרסמה עמדה בעניינם. בדומה, גם תושבים חוזרים שיבקשו ליהנות מהטבות שמגיעות להם על פי החוק בישראל עשויים להתקל בקושי.
עם פרוץ מגפת הקורונה, ישראלים רבים שהפכו זה מכבר לתושבי חוץ ונמצאים ברילוקיישן במדינה זרה, בין אם מטעם מעסיק ישראלי או "מטעם עצמם", החליטו לחזור לארץ כדי להיות קרובים למשפחות שלהם. ישראלים אחרים נשארו בחו"ל אך בני משפחתם חזרו. ויש כמובן את אלו שהוחזרו על ידי המעסיק, הוצאו לחל"ת או פוטרו ונאלצו לחזור לישראל מוקדם מהצפוי.
חלקם שהו בישראל תקופה של שבועות או אף חודשים, ויש ביניהם כאלה שעדיין לא שבו לבתיהם בחו"ל, לעיתים מכורח הנסיבות וסגירת השמים. השהות הזו בישראל, גם אם "נכפתה" עליהם בגלל מגפת הקורונה עשויה להפוך אותם בין לילה לתושבי ישראל לצרכי מס. המשמעות היא חובת הגשת דו"חות מס בישראל (אולי גם לגבי שנות מס שהסתיימו), תשלום מס בישראל, תשלום הוצאות למייצגים, נטל בירוקרטי וכאב ראש לא קטן.
הסיבה לכך היא הגדרת "תושבות" לצרכי מס בחוק הישראלי, שמבוססת על שני מבחנים: מבחן הימים ומבחן "מרכז החיים". על פי מבחן הימים, אדם ששוהה בישראל 183 ימים ומעלה בשנה, או 30 יום בשנה ו-425 יום במצטבר בשנה זו ובשנתיים שקדמו, יחשב לתושב ישראל. המשמעות היא שהוא יהיה חייב בדיווח ובתשלום מסים בישראל, גם אם הוא כבר מדווח ומשלם מסים במדינה אחרת. אמנות למניעת כפל מס פותרות חלק מהתאונות הללו, אך לא את כולן, כך שמעבר לנטל הבירוקרטי יש סיכון לתשלום מס כפל ללא אפשרות להתקזז על מס שמשולם בחו"ל.
אדם שנופל במבחן הימים וטוען שבכל זאת אינו תושב, צריך להוכיח שמרכז חייו עבר למדינה אחרת. במקרים אלה צריך להוכיח מהנסיבות שהיתה כוונה אמיתית להעתיק את התושבות למקום אחר, וגם שניתן ללמוד על הכוונה הזו מכל הסממנים החיצונים. לרוב מדובר בנטל הוכחה שקשה מאד לעמוד בו.
ההחלטה אם אדם ניתק תושבות והפך לתושב מדינה אחרת לצרכי מס, נבחנת תמיד בדיעבד, לעיתים אחרי תקופה של שנים. הסיבה לכך היא שרואים בניתוק התושבות תהליך הדרגתי ולא נקודתי. לכן, כשאנשים עוזבים את ישראל ואז חוזרים – בדיעבד זה יכול ללמד על כך שהם מלכתחילה לא התכוונו לנתק את התושבות שלהם מישראל. אבל דברים שנכונים לתקופה "רגילה" לא בהכרח נכונים כשמדובר בהחלטות שהתקבלו בגלל אילוצי הקורונה שהם קיצוניים בקנה מידה עולמי.
מדינות רבות בעולם, כדוגמת אנגליה, אירלנד, אוסטרליה ואף ארה"ב הפנימו את הקושי שיווצר כתוצאה מיישום מבחני התושבות בצורה שרירותית, והודיעו על הקלות ביישום המבחנים לגבי שוהים ואזרחים שהושפעו מהמציאות החדשה שיצרה מגפת הקורונה. כך למשל, ה-IRS בארה"ב מאפשר לנטרל 60 יום מתוך תקופת השהות בארה"ב לצורך קביעת התושבות (כאשר מדובר בתקופה שתחילתה בפברואר וסופה באפריל).
לעומתן, מדינת ישראל ורשות המסים טרם חיוו עמדה ברורה בנושא, ככל הנראה מתוך מטרה לשמור על שיקול דעת רחב ולבחון כל מקרה לגופו בבוא העת. שיקול הדעת הרחב הזה פועל במרבית המקרים לרעתו של מי שעומד מול רשות המסים, ולו בגלל שגם לחוסר הודאות יש מחיר. אנשים נורמטיביים שכלל לא מודעים לשינוי בסטטוס התושבות שלהם עשויים להפוך לעברייני מס, ותושבים חוזרים עשויים להפסיד את הטבות המס שאלמלא הנסיבות היו זכאים להן.
בהתחשב בהנחיות שפורסמו על ידי מדינות רבות, מן הראוי שגם רשות המסים תביע את עמדתה בצורה ברורה, תפרסם הנחיות לקביעת תושבות, ותאפשר לנטרל את תקופת השהייה בישראל בעת חישוב מבחן הימים.
למידע נוסף בנושא מיסוי ורילוקיישן היכנסו לאתר
טינה קפלן - עו"ד (B.A חשבונאות), עוסקת בתחום המיסים משנת 2011. מתמחה במיסוי בינלאומי, מיסוי תושבי ישראל שמשקיעים בחו"ל, ומלווה תושבי ישראל ברילוקיישן, הגירה ותושבים חוזרים.
ניתן ליצור קשר מכל העולם גם ב-Whatsapp
*האמור לעיל הינו בגדר סקירה כללית בלבד, ואין לראות בכך משום יעוץ משפטי או מיסויי, ואין להסתמך על כך ללא קבלת יעוץ פרטני ומותאם אישית.
Comments