אחת הטעויות הקריטיות של ישראלים ברילוקיישן ותושבים חוזרים, נוגעת להתנהלות סביב ניתוק התושבות בביטוח לאומי (או: ביטול תושבות בביטוח לאומי). במקרה "הטוב" מדובר בהתנהלות שגויה שתוצאתה זריקת אלפי שקלים לפח. במקרה ה"רע", מדובר בטעות שתחשוף אותם לטענות אזרחיות ופליליות מצד הרשויות בישראל.
הטעויות הנפוצות של ישראלים בדרך לרילוקיישן נוגעות לנושא של הביטוח הלאומי. בדרך כלל מדובר בשתי הנחות שגויות שמכתיבות את ההתנהלות הבעייתית במישור הזה:
ההנחה השגויה הראשונה היא שאתם יכולים לבחור שלא לנתק תושבות, אלא פשוט לשלם סכומים מינימליים כל חודש ובכך לשמור על הזכויות בישראל, במלואן. ההנחה השגויה השניה היא שבכל מקרה הביטוח הלאומי מנתק אתכם בעצמו אחרי תקופה מסוימת - אז ממילא לא צריך לעשות שום דבר אקטיבי עד אז.
כאמור, מדובר בהנחות שגויות מהיסוד.
מה לא עושים עם הביטוח הלאומי כשעוזבים את ישראל
נתחיל מהטעויות הנפוצות בהתנהלות מול המוסד לביטוח לאומי:
להמשיך בתשלומי "מינימום" עבור דמי ביטוח לאומי ובריאות (203 ש"ח בשנת 2024) גם כשיש לכם הכנסות נוספות, בפרט מעבודה, מחוץ לישראל;
להפסיק לשלם לביטוח הלאומי באופן חד צדדי מבלי להודיע על כוונה לנתק תושבות ומבלי ליידע שאתם עוזבים לחו"ל;
להמתין תקופה ממושכת של 5 שנים עד אשר הביטוח הלאומי ינתק אתכם בעצמו.
ראשית, כשאתם משלמים סכום מינימלי, אתם מצהירים שאתם תושבי ישראל שזכאים לקצבאות, ובמקביל אתם מצהירים שאין לכם הכנסות אחרות שחייבות בדמי ביטוח. אתם למעשה משלמים סכום שהייתם חייבים לשלם לו הייתם מובטלים.
גם במישור הפרקטי, זה בהחלט עשוי להתנקם בכם אם תרצו לתבוע קצבאות מסוימות. במצב כזה באופן אוטומטי יחקרו את סטטוס התושבות והתשלומים שלכם. במקרה של סתירה, תשלומים חסרים או סטטוס תושבות לא מדויק, הביטוח הלאומי ישלול במקרה הטוב את התביעה, ובמקרה הפחות טוב יפתח את שאלת התושבות והתשלומים שלכם באופן רטרואקטיבי.
מעבר לכך, זה בהחלט עשוי לפגוע בכם אם תבקשו להצהיר על עצמכם כתושבי חוץ מול מס הכנסה ("לנתק תושבות מס"), או בעת החזרה לישראל עת תבקשו ליהנות מהטבות מס של "תושב חוזר" או "תושב חוזר ותיק". במקרה כזה אתם תדרשו להוכיח בפני מס הכנסה מאיזה תאריך ניתקתם תושבות מישראל, לרבות ניתוק תושבות מול המוסד לביטוח לאומי. אם המשכתם לקבל קצבאות או להשתמש בשירותים רפואיים בישראל, זה יפגע ביכולת שלכם לבסס את המעמד שלכם כתושבי חוץ בתקופה המדוברת.
לבסוף, צריך להבין שהנזק הכלכלי מתביעה של הביטוח הלאומי עשוי להיות גבוה בהרבה מהנזק במישור מס הכנסה. הסיבה לכך היא שאת הביטוח הלאומי משלמים על כלל ההכנסות, ובעוד שלצרכי מס הכנסה ניתן להכיר בזיכוי מס זר ששולם בחו"ל (וכך להמנע מתשלום כפל מס), זה לא אפשרי ביחס לביטוח הלאומי. במלים אחרות, ככלל אין אפשרות לקבל זיכוי בישראל על התשלומים ל-social security בחו"ל, וזאת למעט מקרים שבהם ישנה אמנה מיוחדת לביטוח סוציאלי בין המדינות. מדובר בסכומים מאד גבוהים שיתווספו אליהם ריביות, הפרשי הצמדה וקנסות.
תגדירו את מטרות הרילוקיישן ומשך המעבר
חשוב להתחיל מהגדרת מטרת המעבר שלכם לחו"ל, וממיפוי הצרכים שלכם בישראל, בטווח הקצר והארוך יותר: האם אתם עוזבים את ישראל מתוך כוונת הגירה? האם מדובר ברילוקיישן מוגדר לתקופה קצובה של שנה-שנתיים לצרכי עבודה? האם אתם עוזבים לצורך פוסט דוקטורט ואמורים לשוב מיד אחריו?
כמו כן - מה הצרכים שלכם מול הביטוח הלאומי וקופות החולים בישראל? האם יש לכם מחלת רקע ואתם נמצאים בטיפול או מעקב רפואי? האם אתם נזקקים לתשלום של קצבאות מסוימות, כגון קצבאות נכות? האם את מתכוונת ללדת בקרוב ורוצה לעשות זאת בישראל?
תבינו את העלויות ואת המשמעויות של הבחירה שלכם
אחרי שמגדירים את המטרה ומבינים את העלות הגלויה והסמויה של ההחלטה לעבור לחו"ל, ניתן לבחור בצורה מודעת באחת מהאפשרויות שעומדות לרשותכם:
שמירת תושבות בביטוח הלאומי ושמירה על זכויות וקופת חולים
הרצון לשמור על רצף זכויות וכיסוי ביטוחי בתקופה מסוימת הוא מובן ולגיטימי. אבל כשאתם מבקשים ליהנות ממלוא הזכויות של תושבי ישראל, אתם אמורים לשלם את דמי הביטוח, בדיוק כמו תושבי ישראל - לפי הכנסתכם בפועל.
הכנסות מחו"ל מסווגת בביטוח הלאומי כהכנסות "שלא מעבודה" (אשר לא מזכות בגמלאות הרלבנטיות) אך כפופות לדמי בריאות בשיעור 5% ודמי ביטוח לאומי בשיעור של עד 7%, ובסה"כ עד 12% דמי ביטוח (בכפוף לתקרת הכנסה, 49,030 ש"ח לחודש בשנת 2024).
החלטה על ניתוק תושבות בביטוח הלאומי
אם אתם מתכוונים לצאת מישראל ולא לחזור בעתיד הנראה לעין, יש לשקול לדווח על כך באופן מסודר על גבי טופס 627 (שאלון לקביעת תושבות לשוהה בחו"ל), לשכנע בכוונתכם לעזוב ולהעביר את מרכז החיים שלכם לחו"ל, ובכך לבטל תושבות בביטוח לאומי.
המשמעויות של ניתוק תושבות בביטוח לאומי הן בין היתר איבוד זכאות לקצבאות מסוימות ולשירותי בריאות בישראל לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי (כלומר לא תהיה קופת חולים). לכן, כן יש לקבל את ההחלטה באופן מושכל וזהיר, ובהתבסס על הנסיבות והצרכים שלכם.
בסרטון הבא הכנתי הסבר טכני עבור מילוי ההצהרה לניתוק תושבות מול הביטוח הלאומי >>>
אמנה בינלאומית לביטוח סוציאלי בין ישראל למדינה האחרת
לא מדובר באמנת מס, אלא באמנה מיוחדת שנוגעת להסדרת הזכויות של תושבי המדינות ותשלומי דמי הביטוח על ידם. מדינת ישראל חתומה על אמנות כאלה עם מספר מדינות, בעיקר באירופה וקנדה. להלן רשימת המדינות המלאה עימן יש הסכם בנושא ביטוח סוציאלי, נכון לשנת 2023:
אוסטריה, אורוגוואי, איטליה, בולגריה, בלגיה, בריטניה, גרמניה, דנמרק, הולנד, נורבגיה, סלובקיה, פינלנד, צ'כיה, צרפת, רומניה, רוסיה, שוודיה, שוויץ וקנדה (אמנה מצומצמת לענין כפל דמי ביטוח בלבד).
שימו לב שאין אמנה לביטוח סוציאלי בין מדינת ישראל לבין ארצות הברית. בין שתי המדינות ישנו הסכם ידידות וספנות, שמתייחסת לקבלת קצבת זקנה.
כמו כן נעדרות מהרשימה מדינות רבות ואהודות על ידי ישראלים באירופה כמו פורטוגל, ספרד, יוון, קפריסין, גאורגיה ועוד.
המשמעות היא שאם אתם בוחרים לשמור על התושבות שלכם בישראל, אתם כן תוכלו לקזז מהתשלומים לביטוח הלאומי בישראל את מה ששילמתם לביטוח הלאומי המקומי בחו"ל ולא תהיו חייבים במלוא התשלומים לביטוח לאומי, עד לשיעור המקסימלי של 12% מההכנסות שלכם. יחד עם זאת, אם תשארו מבוטחים בישראל עדיין תהיו חייבים בתשלומי דמי בריאות בשיעור של 5% מההכנסות הללו.
סיכום
לא מתעלמים ולא דוחים את הסדרת הסטטוס מול הביטוח הלאומי. לא מחכים לניתוק "אוטומטי" ולא נוקטים בפעולות חד צדדיות מבלי להבין את המשמעויות של שינוי או שימור סטטוס תושבות. מגדירים מטרות, שוקלים את העלויות על פני היתרונות, ובמידת הצורך כמובן פונים ליעוץ מקצועי.
רק לאחר מכן מקבלים החלטה מושכלת: שמירה על תושבות והסדרת תשלומים על פי הכנסתכם, או הצהרה על ניתוק תושבות והפסקת התשלומים. הדרך הזו גם תייצר לכם ודאות ושקט נפשי וגם תחסוך לכם אלפי שקלים.
למידע נוסף בנושא מיסוי ורילוקיישן היכנסו לאתר
טינה קפלן - עו"ד (B.A ראיית חשבון), עוסקת בתחום המיסים משנת 2011. מתמחה במיסוי בינלאומי, מיסוי תושבי ישראל שמשקיעים בחו"ל, ומלווה תושבי ישראל ברילוקיישן, הגירה ותושבים חוזרים.
ניתן ליצור קשר מכל העולם גם ב-Whatsapp
*האמור לעיל הינו בגדר סקירה כללית בלבד, ואין לראות בכך משום יעוץ משפטי או מיסויי, ואין להסתמך על כך ללא קבלת יעוץ פרטני ומותאם אישית.